בקצרה:
- בכל אחד מאיתנו יש את כל סגנונות התקשורת. השאלה היא איזה מהם דומיננטי, ואין סגנון טוב יותר או טוב פחות.
- אני עובד עם ארבעה: כחול ישיר, אדום מחבר, ירוק שבודק נתונים וצהוב חם ומתייעץ.
- מנהל שמזהה את הסגנון של העובד יודע איך לדבר איתו, איפה לשבץ אותו ואת מי לחבר אליו.
מה בעמוד הזה
תחשבו על שני עובדים אצלכם. עם אחד הכל זורם מהשנייה הראשונה. עם השני גם אחרי חודש אתם לא מגיעים לתוצאה. אתם אומרים לשניהם בדיוק אותו משפט, ומקבלים שתי תגובות הפוכות. זה לא עניין של עובד טוב ועובד רע. אלה סגנונות תקשורת שונים, וברגע שתזהו אותם, תדברו אחרת עם העובדים והמנהלים שלכם.
מה זה סגנון תקשורת
כשאני מדבר על סגנון תקשורת, אני מתכוון לשפה נוספת. תחשבו על נסיעה לחו"ל. אם תמשיכו לדבר רק בשפה שלכם, לא בטוח שמישהו יבין אתכם. אז אתם מדברים בשפת המקום. מול אנשים זה בדיוק אותו דבר.
אם אני רוצה להשפיע על מישהו, אני צריך לדעת להתאים את עצמי אליו, ללא שיקולי אגו. זה כל הרעיון. ולא, לא תמיד נוח להתאים את עצמנו לאחרים. זו בחירה מודעת. ומה שאני מספר לכם כאן זה לא מדע. זה ניסיון. כבר 28 שנים שאני חי את השטח.
ארבעה סגנונות תקשורת בין אישית
קיימים יותר מארבעה, אבל ארבעה מספיקים. אני קורא להם בצבעים. במקומות אחרים תפגשו אותם בשמות מניע, מקדם, מנתח ותומך. השם פחות משנה. מה שמשנה זה מה אתם עושים מול כל אחד.
הכחול: הישיר (המניע)
אוהב שליטה, חושב מהר ומחליט מהר. הוא לא אוהב שלוקחים אותו לטבריה דרך אילת. עם עובד או מנהל כזה דברו תכל'ס: שורה תחתונה, בלי פרטי פרטים. וחסכו ממנו מחמאות, כי מבחינתו זו חנופה.
האדום: המחבר (המקדם)
פועל מהבטן ואומר מה שיש לו על הלב, בלי מסננת. הכי חשובים לו כבוד, אמון והערכה. הוא ייתן בכם אמון אחרי שנייה וחצי, וברגע שתפגעו באמון הזה, נגמר הסיפור. תנו לו תשומת לב לפני שאתם נותנים לו משימה.
הירוק: השואל (המנתח)
נתונים ועובדות. שואל הרבה שאלות ומחליט לאט. "סמוך עליי" ו"מה אכפת לך, תנסה" רק מעכבים אותו. אסור לרוץ איתו קדימה, כי הוא עלול לקרוא את זה כלחץ וכחוסר כבוד. תנו לו את כל המידע, בסבלנות.
הצהוב: המתייעץ (התומך)
חם, נעים, מקשיב ומעודד. הוא חבר הקבוצה הטוב ביותר, ושונא עימותים. הוא יוותר לאחרים כדי למנוע ריב, ולכן לא תמיד תדעו מה מפריע לו. תנו לו יחס אישי והקשבה, ועזרו לו להחליט.
סגנונות תקשורת של עובדים ומנהלים: מה עושים עם זה בעבודה
- בשיחה. לפני שיחה קשה עם עובד, שאלו את עצמכם איזה צבע הוא. לכחול תביאו מסקנה. לירוק תביאו נתונים. לאדום תביאו הערכה. לצהוב תביאו זמן.
- בגיוס ובשיבוץ. עובד אדום, שצריך במה ותשומת לב, עלול להיות מתוסכל בארגון שמרני ולא למצות את עצמו. זה לא אומר שהוא לא טוב. זה אומר שהוא במקום הלא נכון.
- בחיבורים בצוות. כחול ירצה החלטה עכשיו, וירוק יבקש עוד נתונים. אם שניהם מבינים מה קורה ביניהם, הוויכוח מתקצר.
את זה לא לומדים מקריאה. מזהים, טועים, ומנסים שוב. בסדנת סגנונות תקשורת והשפעה אנחנו מתרגלים את זה על האנשים ועל המקרים שלכם.
הצעד שלכם: קחו דף ורשמו את חמשת האנשים שאתם עובדים איתם הכי הרבה. ליד כל שם רשמו צבע. עכשיו שאלו את עצמכם: מה הייתם אומרים לו מחר אחרת?
רוצים שהצוות שלכם יתרגל את זה?
השאירו שם וטלפון, ואחזור אליכם לשיחה קצרה.
שאלות נפוצות על סגנונות תקשורת
מהם 4 סגנונות התקשורת?
הכחול הישיר, האדום המחבר, הירוק שמבוסס על נתונים, והצהוב החם והמתייעץ. בשמות אחרים: מניע, מקדם, מנתח ותומך.
איך מזהים את סגנון התקשורת של עובד?
לפי מה שהוא עושה בשיחה. הכחול הולך ישר לשורה התחתונה. האדום יוצר קשר ראשון ומתקרב. הירוק שואל הרבה שאלות. הצהוב מתייעץ ושואל מה אתם ממליצים.
איזה סגנון תקשורת הכי טוב למנהל?
אין סגנון טוב יותר. מנהל טוב יודע מה הצבע הדומיננטי שלו, ומתאים את עצמו לעובד שמולו, בלי שיקולי אגו.
אפשר לשנות סגנון תקשורת?
את הדומיננטיות קשה לשנות, וגם לא צריך. בכל אחד יש את כל הצבעים, וזו בחירה מודעת להשתמש בצבע שמתאים לאדם שמולכם.
דודי בורבה
מרצה ומדריך מכירות, ומחבר הספר "נקודת פריצה". כבר 28 שנים שאני חי את השטח, ומשנת 2010 מעביר סדנאות, הדרכות והרצאות בארגונים ובעסקים. עוד עליי